לפני כשבוע פגשתי זוג הייטקיסטים שרצו שאייעץ להם איך לממן רכישת דירה. פנו אלי כמי שמתמחה גם בייעוץ פנסיוני וגם בייעוץ משכנתאות.
  כשעברנו יחד על ההכנסות, ההוצאות ומבנה תיק הנכסים שלהם ראיתי שיש להם תיק ני"ע עם סכום מכובד שמושקע במדדים וגם קופות גמל להשקעה עם מדיניות השקעה זהה.

גמל להשקעה זה מוצר שיכול להתאים לכמה סוגים של חוסכים. בין השאר לאנשים שחוששים לנהל בעצמם תיק השקעות או שהסכום שחסכו עדיין לא מצדיק את ההתעסקות בניהול תיק כזה.
אבל זה הרי לא המצב אצלם, הם כבר מנהלים תיק השקעות עם שווי מכובד, אז למה להם לשלם דמי ניהול כדי שמנהלי הגמל יקנו עבורם בדיוק את אותן קרנות סל שהם קונים בעצמם בתיק ניירות הערך?!
  במענה לתמיהתי הם השיבו שהם חוששים שהפנסיה שלהם לא תספיק ולכן חוסכים במוצר שהרווחים עליו יהיו פטורים ממס רווחי הון כך שאם ימירו את קופת הגמל להשקעה לקצבה פנסיונית יהיו פטורים ממס.

הצעתי להם שאעשה עבורם מסלקה וסימולציה כדי לבדוק מה הפנסיה הצפויה להם. בהתחשב בהכנסה ובגיל שלהם, הנחתי מראש שגם אם יפסיקו לעבוד כעת תהיה להם פנסיה מספיקה בגיל 60. ואכן המסלקות שעשיתי עבורם איששו את השערתי.
שאלה אותם נוספת - "כמה בני 50 ומעלה אתם פוגשים בפינת הקפה במשרד? כמה כאלו עובדים לצדכם בחברת ההייטק?" התשובה הייתה ברורה – ממש ממש לא הרבה.

כאן הגענו לנקודה.

עובדי הייטק רבים מתכחשים לסטטיסטיקה שממנה ניתן להעריך שרוב הסיכויים הם שהם ייפלטו ממעגל העבודה (לפחות כעובדי הייטק) הרבה לפני גיל 60.
משכך, בנוסף לאופטימיזציה שחייבים לעשות לפנסיה צריך לדאוג לכסף שיממן את 'בניית הגשר' בין סיום תקופת העבודה בהייטק, לגיל 60 בו ניתן יהיה להתחיל לקבל פנסיה.
אם זה המצב, נעדיף לחסוך את דמי הניהול העודפים כי ייתכן מאוד שאת הכסף הזה נרצה עבור תקופת הגישור.
צריך לחפש את הכסף שמתחת לגשר.
 
#פנסיה_להייטקיסטים
#גמל_להשקעה
#תכנון פיננסי