'בחינם'

אתה יושב עם הסוכן, הוא ממלא איתך טפסים שהתוכן שלהם נשמע לך אולי כמו סינית. אתה מבין שאתה לא מבין. ושהוא כן מבין וכבר רוצה לסיים את הפגישה הזו.
מדובר על הכסף שלך. על הרבה כסף שלך. למשל בשביל לקבל פנסיה של 15,000 ש"ח תצטרך לצבור עד הפרישה כ3,000,000 (ובמילים - שלושה מיליון) ש"ח. או שזה בכלל ביטוח בריאות שאת פרטיו אתה לא מבין ומקווה שלא תצטרך להבין...
אבל אתה לא יודע האם יש לך אלטרנטיבה, מישהו שמבין ושאפשר באמת לסמוך עליו. אז אתה פשוט חותם איפה שצריך.
האם אתה מודע למה שמניע אותו לגרום לך להצטרף למוצר מסוים או לעבור ליצרן מסוים?
כנראה שלא.
מה תאמר אם תשמע שבעצם מימנת לו השתפות בהגרלה על רכב חדש, טיסה לדובאי, טיול בקובה או 'סתם' בונוס על שהוא שימר אותך במקום מסוים ולא העביר אותך למקום אחר?!
זה לא אני אומר, זה מבקר המדינה אומר. 

משרד האוצר רוצה למנוע את הנזק האדיר והעלות המיותר שמושתת על החוסכים רק בגלל ש'ישראלים לא אוהבים לשלם', אבל הוא צפוי להיתקל בלובי של סוכני הביטוח. לא כל כך מהר הם יוותרו על 11,000,000,000 ש"ח בשנה. וגם אם בסופו של דבר משרד האוצר ינצח את הלובי של הסוכנים (מדובר בכ12,000 איש. יש להם כח מול חברי הכנסת), זה ייקח זמן.

אז אם אתה לא רוצה לשלם על טיול של מישהו אחר לדרום אפריקה או דובאי ו'בתמורה' לקבל המלצה שאולי גם תגרום לך הפסד,
קח ייעץ אובייקטיבי.
פנה עכשיו